תוספות צד

גם אני מתדרדרת לסרטי אוכל בטיק טוק. אני לא יותר טובה מכם, בחיי. מה לעשות שהסרטונים זריזים. פשוטים ויש להם טריקון קטן שאתה נשאב לתוכו.

אוהבי "קרקר דיבוק" התכנסו התכנסו, יצאה בשורה חדשה לגרעינים ואתם הבאים בתור לחלוקה של המתכון.

אני לא יודעת מה איתכם אבל, אני קצת קצתי, בעוד משלוח מנות. אלו, שכל שנה נראים אותו הדבר.

בדרך כלל המתכונים של יותם אוטולנגי, דורשים הערכות מוקדמת אבל המתכון הזה שבה את עיני. הוא זריז, קל, יפייפה ולא מצריך יציאה לסופר.

איך שהבצק עלה, היו לי אלף רעיונוות לטופיניג אז התחלתי עם הקרוב יותר לארוחת שישי, התחלתי עם בשר. בשר קצוץ עם עגבניות ופלפלים אדומים

למה אנשים מפחדים משמרים, תהרגו אותי. הרי השמרים הם ידידנו.

ההבדל בין גריטס לפולנטה לממליגה, הוא, שאין ממש הבדל. שניהם עשויים מגרגר של תירס מיובש וטחון. מפה, יש הבדל איפה התירס גדל וכיצד וכמה הוא נטחן

נניח מגיעה שעת ארוחת ערב ונניח, שאין לכם כלום בראש ונניח, שאין לכם זמן או חשק או סבלנות.

מה שמהמם במתכון הזה, שאי אפשר לטעות. פשוט אי אפשר לטעות. כי מה יש לנו פה. פרוסת כרוב. שמן זית, תבלינים תנור. כאילו דאאאא.

אין לי הסבר לחיבה שלי לירק השנוי במחלוקת, כרוב ניצנים. אולי זה השיוך למשפחת הכרובים עושה אותו אטרקטיבי,

פרוסות תפוחי אדמה עם מעט פרוסות בצל בינהן, שוחות גב בבריכת בשמל וגבינה. מה עוד צריך הילד? אה. כן. סכין ומזלג בבקשה.

לחמניות שום חינניות ומהירות, נשמע לי הכי מושלם. אם כן. לחמניות שום, איט איז.

החורף מאותת אותותיו וזוהי שעתן החפוזה של פשטידות העונה. שזה אומר הבו לי לראות איזה שאריות יש לי במקרר ואיך אני ממחזרת אותן. כמו חצי כוס אורז

איתן קרא להם סוכריות. אני קראתי להן בטטה צלויה פעמיים, בכלום עבודה. תעשו. תטעמו ותחליטו לבד איזה שם יותר הולם אותן. רמז. כל התשובות נכונות.

במסגרת הטיולים שלי מחוץ לעדות ספרד, נתקלתי במתכון של קוגל תפוחי אדמה, כיאה למסורת אשכנז. בדומה למילחמה בין טוניס למרוקו, יש אלף ורסיות לקוגל

תוספת צד זריזה, זירו עבודה לשולחן חג ותוצאה הורסת. כמה פשוטה, ככה חכמה. עגבניות שרי צלויות בשמן זית, זרעי כוזברה ורוזמרין לתענוג בצבע.

עם הביס הראשון אתם מרגישים כאלו, בסדר נחמד כזה חביב אבל, אז הטעם שוקע, ואז אתם כאילו סליחה? ממש ממש בסדר. ולפני שאתה מבין נעלמו להם שניים

העקרון הוא נורא פשוט. שתיי כוסות ירק מגורד, סחוט מנוזלים, פלוס חצי כוס קמח חומוס שווה קציצת קישואים. טוב אני מרמה. תוסיפו שתי כפות מים.

מזווגת זיווגים של פוקאצ'ה תותים ותימין. היופי בפוקצ'ה הזאת, שהיא בעלת מתיקות מעודנת, שאפשר לקחת אותה לאן שנחליט.

ה האוצר. הוא קרוי SAVOY CABBAGE כמו שאתם רואים הוא מאד מאד ירוק. העלים החיצונים שלו כהים מאד והפנימים יותר בהירים, הוא מלא ב"ורידים" ומקומט

תוספת שרק עושה דעווני'נים של ביוקר. מסדרים על מגש. מזליפים שמן זית, מפזרים קצת שומשום, מוסיפים שיניי שום שלמות. קצת קליפת לימון והופה לתנור