חורף

יום שני, הוא יום נשרך. הוא פותח את השבוע בניו יורק, ברגשות מעורבים. נפרדנו מיום ראשון בלב דואב ויום שישי, עוד רחוק מלהפציע.

החורף מאותת אותותיו וזוהי שעתן החפוזה של פשטידות העונה. שזה אומר הבו לי לראות איזה שאריות יש לי במקרר ואיך אני ממחזרת אותן. כמו חצי כוס אורז

הסתו כבר נוכח והוא, צובע בשלכת את המדרכות וגגות הבתים. זאת העונה הכי יפה שיש לניו יורק להציע ליושביה. והיא רכה ומנחמת והכי כתומה.

איתן קרא להם סוכריות. אני קראתי להן בטטה צלויה פעמיים, בכלום עבודה. תעשו. תטעמו ותחליטו לבד איזה שם יותר הולם אותן. רמז. כל התשובות נכונות.

אם הייתי צריכה לצייר מרק חרירה הייתי מציירת אישה גדולה עם זרועות עצומות, ... רק לסייע בטחינה) נטחן בבלנדר מוט עד שנקבל מקרם אחיד וחלק.

תוספת צד זריזה, זירו עבודה לשולחן חג ותוצאה הורסת. כמה פשוטה, ככה חכמה. עגבניות שרי צלויות בשמן זית, זרעי כוזברה ורוזמרין לתענוג בצבע.

מודה ומתוודה. סופגניות לא עושות לי את זה. אם לא הייתי חייבת לטעום, לא חושבת שהייתי לוקחת אותן לאי בודד. אממה. סופגניות אשל הן אחלה

גם אתם כמוני אוהבים שמלבישים מונחים כמו סטייק על מישהי כמו כרובית? סטייק כרוב. סטייק כרובית. סטייק שומר. זה נכון שהמילה סטייק מקורה במילה...

אם התחלנו בשגעת הכרובית נעלה גם מרק הכרובית של ענת. מרק כרובית בקארי עם תפוח אדום. שזה מוזר כי בדרך כלל זה תפוח ירוק. פעם ראשונה שנתקלתי...

מאז שכבשתי לימונים ננסיים נכנס בי פחד. הפחד שהם יגמרו. אחרי הכל הם יובאו ביבוא אישי באמתחתי (משמע גנבו את הגבול) מהגינה של דנה, ויום אחד....

יום שישי האחרון הייתי בואדי. אני אומרת ואדי כאילו הוא ואני חברים. יצאתי מלא הטנא ושלושה צרורות של זעתר טרי. אין דבר, שיותר מזוהה עם הגליל...

עכשיו, שהצלחתי להגניב לניו יורק הגדולה חמישה קילו קומקוואט, נותר הענין הקטן של לנצל את יופיו וטעמו של הפרי. לשם כך התכנסנו לפרק ב‘...